החלטה בתיק ב"ל 1502-09

1.         עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש  העותר כי פגיעותיו בצוואר, בגב, בידיים (C.T.S)ובריאותיו יוכרו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.         הצדדים היו חלוקים בנוגע לתנאי עבודתו של התובע במשך השנים בהן שימש ככבאי.

            לפיכך, הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו, עליו נחקר ביום 22.2.11, ולאחריו הגישו הצדדים סיכומיהם בשאלה שבמחלוקת: האם התובע הניח תשתית ראייתית מספיקה לבחינת הקשר הסיבתי בין פגיעותיו הנטענות לתנאי עבודתו על פי תורת המיקרו טראומה?

טענות הצדדים

3.         לטענת התובע, נחשף הוא במהלך 34 שנות עבודתו, במהלך כיבוי שריפות, לעשן ולחומרי בעירה נוספים, וכפועל יוצא נפגע בריאותיו.

בנוסף, טען כי ביצע פעולות חוזרות ונשנות של פתיחת מצמדים תוך סיבוב ואימוץ כפות הידיים, וכתוצאה מכך החל לסבול מ - CTS  בכפות הידיים.

כמו כן, בעת השימוש בזרנוק המים סבל התובע מרעד ורטט קבועים בכפות הידיים.

עוד ציין התובע, כי נפגע גם בעמוד השדרה הצווארי כתוצאה מנשיאת משקל כבד על גבו בזוויות בלתי נוחות; בעמוד השדרה המותני עת נשא את הציוד על גבו גם בזמן טיפוס על גבי סולמות ומדרגות; ובזמן נסיעות ממושכות בשטח בדרכים משובשות ברכב כיבוי.

 עדותו של התובע לא נסתרה, והעד אף אישר את תנאי עבודתו ואופיה. לאור האמור לעיל, טען התובע כי הונחה על ידו תשתית עובדתית לעניין המיקרוטראומה, וכי לפיכך יש להורות על מינוי מומחים רפואיים לצורך בחינת הקשר הסיבתי שבין פגימותיו בתחום האורטופדי  ובריאותיו לבין תנאי עבודתו ככבאי.

4.         לטענת הנתבע, התובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת המתאימה לקיומה של עילת המיקרוטראומה.

            התובע לא עשה הפרדה בין תפקידו כמפקד התחנה לתפקידו ככבאי. התובע ביצע לרוב עבודה משרדית ופיקח על אירועים, אך יצא פחות לשטח. עבודתו של התובע ואופי עבודתו השתנו מיום ליום ומחודש לחודש בהתאם לעונות השנה, ואין מדובר במסגרת קבועה של עבודה.

            עבודתו של התובע כמפקד תחנה וככבאי היתה מגוונת מאוד, פעולותיו היו מגוונות, והורכבו מתנועות שאינן חוזרות ונשנות, זהות ודומות במהותן משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, כנדרש לקיומה של עילת המיקרוטראומה. באשר לפגיעה הנטענת בריאותיו של התובע, אין בסיס לטענותיו היות ולתובע היו אמצעי מיגון לשימוש; ובנוסף היה מעשן כבד בעברו, דבר שמהווה את אחד מגורמי הסיכון לפגיעה בריאות.

            עוד טען הנתבע, כי לא אובחנה אצל התובע מחלה ספציפית בריאותיו, ואין ממש בטענות התובע בהביאו פסיקות שונות אשר בהן בית הדין הכיר בפגיעה בריאות, היות ובאותם מקרים נמצאה מחלה ספציפית אצל התובע.

            לסיכום, טען הנתבע, כי אין לקשור בין סימנים וסימפטומים בודדים של הפרעות בריאה, לבין מצבים בודדים במספר בהם התובע נשאר ללא מסכה ונשם עשן.

            התובע לא הוכיח את היקף עבודתו ככבאי כנטען על ידיו, וממילא עבודתו המבצעית היתה מגוונת, וכללה גם חילוצים ולא רק כיבוי שריפות. לפיכך, התובע לא השכיל להוכיח תשתית עובדתית לקיומה של עילת המיקרוטראומה בענייננו.

דיון והכרעה

5.         ההלכה בדבר התנאים שיש להוכיח לפיהם קיומה של תשתית לפי תורת המיקרוטראומה הובאה על ידי בית הדין הארצי ב פרשת גולצוב:

"ההלכה בדבר התנאים להוכחת תביעה בעילת המיקרוטראומה נדונה רבות בפסיקתו של בית דין זה, ולא כל עבודה הכרוכה במאמץ פיזי תשמש תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בדרך של מיקרטוראומה. כדי להוכיח תשתית עובדתית כזו, יש להראות ביצוען של פעולות חוזרות ונשנות וזהות במהותן הפועלות בזו אחר זו על מקום מוגדר בגוף ומתבצעות באופן תדיר בעבודה [ראו דב"ע מח/77-0 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט(1) 538 (1988);  עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה פד"ע ל"ו 213 (2000)]".

            ראה: